🎧 להאזנה לשיעור המקורי בקול הלשון: לחצו כאן
מביא החתם סופר חידוש נורא בפרשתנו, שאילולא הוא עצמו אמרו, קשה היה להעז ולהגיד אותו: על אבלו של יעקב אבינו על יוסף — אבל שכל הוריו וכל בני דורו יבינו וירחמו עליו — מוצא החתם סופר, לכאורה, גם צד של תוכחה.
וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו, וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו, וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים.
בראשית לז, לד
מביא המדרש: "לפי שתפס יעקב את השק, לפיכך אינו זז מבניו ומבני בניו — ולבש מרדכי שק ואפר בימי אחשוורוש, כשעמד המן הרשע להשמיד להרוג ולאבד את כל עם ה'". שואל החתם סופר שאלה עצומה: וכי קיבלנו מתנה בזכות שיעקב לבש שק?! הרי מדובר כאן בעונש — שק ואפר בימי מרדכי הוא זמן איום ונורא, גזרת השמדה על עם ישראל! ואם זהו עונש, מדוע דווקא בזכות אבלו של יעקב על בנו החביב הגיע העונש הזה על צאצאיו?
וכי לא מגיע ליעקב אבינו להתאבל על בנו החביב, שחיה רעה — כביכול — אכלה אותו? מבאר החתם סופר יסוד גדול ועמוק: זוהי בדיוק עבודת האדם בעולם הזה — לקבל את כל הקורות עמו באהבה ובשמחה, כי על ידי הייסורים דווקא מתקרב האדם אל בוראו, ואותה שמחה מוציאה אותו לבסוף "מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה".
ואכן יעקב אבינו היה תמיד מקבל בשמחה את כל צרותיו — עשיו, לבן, פרשת דינה — עד שבא הניסיון של מכירת יוסף, שכאן ליבו של יעקב אבינו הידבק ביותר, מפני שידע שבזה תלוי כל עולמו הבא, כפי שכותב רש"י: "סימן היה בידו, מסור מפי הגבורה, שאם לא ימות אחד מבניו בחייו, מובטח שלא יראה פני גיהינום". לא יכול היה יעקב לשאת זאת ולסבול, ובכה במרירות. כאן, ורק כאן, חרג יעקב אבינו ממנהגו הקבוע לקבל את הכול בשמחה. ולכן, מבאר החתם סופר, נגזר על בניו שגם הם לא יוכלו לעצור כוח לסבול את עול צרותם, ולבשו גם הם שק להתאבל בשעת צרה שפוקדת אותם.
כי באמת, על האדם להיות מוכן וקיים לקבל באהבה את כל הבא עליו, ולסבול בדומייה — שכן סבלון אחד שאדם סובל כראוי, בדומייה ובאהבה, עולה על כמה וכמה תפילות.
הלא בסך הכול, יעקב אבינו קורע את בגדיו על טרף יוסף — ומה, אין לו להתנחם? הלא כל מה שקרה שם היה בעצם הכנה לכך שיוסף יהיה משנה למלך, ויזון את יעקב ואת בניו בשנות הרעב! זו הייתה הכנה של ממש לגאולה, לירידת מצרים ולכל מה שיצא ממנה — עם ישראל שנוצר במצרים ויצא ממנה ביד רמה. הצער העמוק ביותר בחייו של יעקב אבינו הסתיר בתוכו את השורש להצלת המשפחה כולה ולבניין האומה כולה.
כמה עלינו להבין מכאן את הנדרש מאיתנו: לא לבוא, חלילה, לידי ניסיון קשה כל כך. אך בכל מקרה ומצב, תמיד תמיד לחפש ולראות את הטוב הגנוז ברע, ולהודות תמיד לקדוש ברוך הוא — כי כאמור, סבלון אחד שאדם סובל כראוי עולה על כמה וכמה תפילות.